<h1>תמים דעים להראב"ד סימן קס"ד</h1>
<h2>דף לא.</h2>
המניח את הכד גירסא זו בספר ישן. אמר רבה ראשון חייב בין בנזקי גופו בין בנזקי ממונו שני חייב בנזקי שלישי בנזקי גופו אבל לא בנזקי ממונו מ"ט שני בשלישי דלא מחייב בנזקי ממונו דהוה ליה בור ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים. אי הכי ראשון נמי ראשון מדנפשיה נפיל אי לר' מאיר דאמר נתקל פושע הוא. אי לרבנן דאמר נתקל לאו פושע הוא אי לרב נחמן דאית ליה וכו' והתניא כלן חייבים על נזקי גופם ופטורים מנזקי ממונם. מאי לאו אפי' ראשון אמר רב אדא בר אהבה וכו' עד ליתני הנזיקין אלא אמר רבא ראשון חייב בנזקי שני בין אתזק בגופו בין אתזק בממונו שני חייב בנזקי שלישי כי אתזק גופו ולא אתזק [ב]ממונו. כי אתזק מגופו מחייב שהיה לו לעמוד ולא עמד כי אתזק [ב]ממונו פטור דאמר האי בירא לאו אנא כריתיה. אמר מר כלן חייבין על נזקי גופן ופטורים על נזקי ממונם. הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור הוא שפיר. אלא לרב דאמר אי אפקדיה אין אי לא אפקדיה לא מאי איכא למימר עד אמר רב אדא בר מניומי קמיה דרבינא (כלים) [שהוזקו כלים בכלים]. אמר מר אם מחמת ראשון נפלו כו'.
